זהו זה - שתי תכניות מקיץ 1979

אנחנו נפתח עם אחת התכניות האהובות עלי בכל הזמנים, שהיא גם אחת הפופולריות ביותר בהיסטוריה של המדינה - זהו זה! התכנית הזאת תתפוס חלק גדול למדי מהבלוג הזה, ובעיקר בתכניות מלאות שזה מה שרוב חובבי הנוסטלגיה מעדיפים. הסבר קטן: התכניות של זהו זה נמשכו בד"כ 45-50 דקות שכללו את "העלילה המרכזית", הפינות ושירים של האמן האורח. לפני כמה שנים השיקה החינוכית לוח שידורים חדש בערוץ 23, שכלל כמה שידורי נוסטלגיה, כמו התכנית "שירים וזהו זה" שהורכבה מלקטים של "אמני השבוע" ובנוסף התחילו לשדר תכניות של זהו זה בשידור חוזר. שזה נהדר, אבל התכניות האלה היו ערוכות ומקוצרות, בלי הפינות ובלי השירים, וכך התכנית קוצצה למעשה לאורך של כ-23 דקות. כפי שציינתי קודם, רוב חובבי הנוסטלגיה שראו את התכניות בזמן אמת, נהנו אז מהתכנית כולה ולא רק מהקטעים של המנחים, ולכן מעדיפים לראות את התכניות במלואן. את הסדרה המקוצרת שכוללת כ-20 פרקים נבחרים, אפשר לראות (בתקופות רגועות יותר) בימי חמישי בבוקר בערוץ 23.

אז בבלוג הזה אנחנו נעסוק בעיקר בתכניות ה"מלאות" של זהו זה, אותן עדיין אפשר למצוא לפעמים בלופים של ערוץ 23 שמשודרים בסופי שבוע. בשנה החולפת היו שני לופים כאלה שהביאו לנו כ-20 שעות של תכניות לא ערוכות וגם חיוך ללחיים. אני הקלטתי אותן ובחודשים הקרובים הם יועלו לכאן, אחת אחת. הסיפור הזה מתחיל עם שתי התכניות המוקדמות ביותר שקיימות בארכיון החינוכית (וגם התכניות המוקלטות היחידות ששודרו לפני שנולדתי). אמנם הן שודרו בגירסה המקוצרת, אך מכיוון שמדובר בזהו זה שחור-לבן מעידן עתיק שמעולם לא הכרתי, החלטתי לחרוג מהעיקרון למען התיעוד (ואני שומר לעצמי את הזכות לחרוג גם בעתיד). זוהי חתיכת היסטוריה נדירה ביותר.

התכניות שתראו כאן הן תכניות שונות למדי מאלה שהפכו את זהו זה לכל כך גדולה בשנות השמונים, ולא רק בגלל שהן בשחור לבן. התכנית התחילה למעשה כמגזין לבני נוער, ששודר 3 פעמים בשבוע בשידור חי, כשהמנחים אחראים על קטעי הקישור בין הפינות. המנחים היו מסתובבים באולפן, מדברים עם קהל הצופים (שהיה אז רק בבית), עם מגישי הפינות ועם להקת ברוש שהמשיכה להיות להקת הבית של התכנית גם בעשור הבא. האווירה מאוד שונה כאן, ואכן יש ריח של תמימות באוויר. בראיונות מהשנים האחרונות, המנחים סיפרו על תחושת הראשוניות וההתרגשות שהם הרגישו בתכניות הראשונות, כשהמושג "שידור חי" היה עוד טרי ולא נפוץ כל כך. אותו "שידור חי" הפך לאחד המרכיבים העיקריים בהצלחה הגדולה של התכנית בשנים הבאות.

אז מה יש לנו כאן? הראשונה היא התכנית שפתחה את עונת הקיץ 79'. היא נפתחת עם המנחים (לבושים בחולצות זהו זה כמובן) שיוצאים לשאול את הילדים מה הם הולכים לעשות בחופש הגדול (שימו לב למכנס הקצר מידי. בכלל יש משהו הזוי בכל הקטע הזה). בהמשך מושונוב ובראבא מדברים עם הצופים בטלפון ומקשרים בין הפינות:

• צבוטותי וכותותי, עם אורי אברהמי ודב רייזר
• מצא את השגיאה, עם ספי ריבלין ותיקי דיין
• סיפור השבוע, עם ספי ריבלין וחנה לסלואו
• הסקירה השבועית של מיכאל דק

אמן השבוע היה חנן יובל. בכותרות הסיום תמצאו עוד פינות שנערכו החוצה. התכנית השנייה היא תכנית הסיום של עונת אותו הקיץ, והפעם מופיעים כל המנחים: מושונוב, בראבא, גידי גוב ודליק ווליניץ. בתכנית החגיגית, מושונוב ובראבא הגישו בעצמם את הפינות כשהם עושים פרודיה על המשתתפים הקבועים (מושונוב כמיכאל דק ובהמשך מושונוב עושה את ריבלין ובראבא את תיקי, למרות שהחיקוי של בראבא לא הכי מדויק). להקת השבוע: גזוז (שאחד מחבריה הוא גידי גוב). התכנית כוללת גם רגע הזוי ביותר שבו דליק מפליא בשירה (גידי מיד אח"כ: תודה רבה לדליק, זה היה שיר מתוך תקליט הילדים החדש שלו... מיותר לציין שדליק לא הוציא מעולם תקליט). שימו לב גם לזה שדברי הקישור בשתי התכניות נכתבו ע"י אפרים סידון וב. מיכאל, אליהם הצטרף מנחם זילברמן. כמות הכשרונות שעבדו על התכנית תמיד הייתה מדהימה.

אני רוצה לשלוח מכאן גם תודה גדולה לערן דינר, שאחראי לתחקיר ועריכת התכניות בעת החדשה. יש לו אחלה בלוג שעוסק במוסיקה שהייתה פה פעם, אז תקפצו לבקר. תודתי נתונה גם לשאר האנשים שטורחים ועמלים על כך שנוכל לצפות שוב בתכניות האהובות מילדותנו.

זהו זה! פתיחת עונת הקיץ, 1/7/1979
23 דקות, 233 מ"ב
להורדה: חלק 1, חלק 2 (RS) ובחלק אחד (MU)


זהו זה! סיום עונת הקיץ השניה, 30/8/1979
23 דקות, 233 מ"ב
להורדה: חלק 1, חלק 2 (RS) ובחלק אחד (MU)

עד כאן להפעם. עוד לא החלטתי מה יהיה כאן בשבוע הבא, אבל בעתיד הקרוב צפו לערוגות החשק של דן אלמגור. אני מתכנן להקליט את זה משידורי הלילה של ערוץ 1, בין שישי (23.1) לשבת.